לחץ להגדלה
"מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנגדלות"
לחץ להגדלה
אמא והנכדים 1
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
מני הדליק/ה נר לזכרה ב-07/08/2018: "אמא.. השנה ימלאו תשע שנים לפטירתך...ו 27.לפטירתו של אבא..אתם חסרים לנו יותר מתמיד.....אוהבים לתמיד...".
 
טליה נחמה הדליק/ה נר לזכרה ב-12/03/2015: "סבתא, יהיה זכרך ברוך ..מתגעגעת אליך הכי בעולם !!".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר בת-שבע נחמה, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר בת-שבע נחמה, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
זכרונות מבית ההורים בירושלים 


כשחלתה אמא ב 2008 ,החלה משום מה לרשום קווים ביוגרפים לתקופה מאד מסוימת,מאד קשה ,עת הייתה בגיל העשרה בביתם בירושלים.
זכרונות בית  ההורים:נולדנו בירושלים,למשפחה בת שבעה ילדים,עם אמא ואבא היינו תשע נפשות בחדר אחד.(אחותי רבקה הבכורה ז"ל,אברהם ז"ל,שושנה ז"ל,יהודה ז"ל,אני בת-שבע (ז"ל),ניסים ז"ל(נפטר לאחר הכתיבה) ,יצחק אחי בן הזיקונים יבדל"א,אבא מאיר ז"ל ואמא רחל ז"ל.
המטבח היה בצריפון קטן בחצר,כמו כן השרותים.
להתרחץ בבית ,אמא חיממה מים בתוך גיגית וכך התרחצנו.
לא היה לנו חשמל בבית,היתה מנורת נפט.
אחותי הבכורה רבקה היתה חולה מאד,היתה מקבלת תרופות תוצרת חוץ שעלו הרבה כסף ולא תמיד עזרו,אך בלי הכדורים המצב היה הרבה יותר גרוע.אימי רחל ז"ל עבדה אצל מש' נרסן (עבודות בית,רחצה וכ"ו)כשרבקה היתה חולה,אמא נשארה איתה ושלחה אותי במקומה,הייתי רק בת 13 ולא היה לי קל , לא היתה ברירה,אך זה היה יותר קל מלשמור על רבקה,כשאמא היתה הולכת לעבודה ואנו האחים נשארנו לשמור על רבקה,היה בכי רב.
אבי,מאיר ז"ל היה ירקן,ולעיתים גם רוכל-מוכר בגדים ישנים,הוא היה גבאי בבית הכנסת,היה אדם מאד אדוק,בשבת,בחצר אסור היה לי להסתרק,הסתרקתי רק כשאבא הלך  לבית הכנסת.גרנו בחצר משותפת לכמה משפחות,בחצר היה עץ תות, בחופשות שיחקנו מתחת לעץ,טיפסנו עליו ואכלנו תותים שחורים.
אברהם אחי ז"ל היה פרש,גבר יפהפה וגבוה,לפעמים הגיע על הסוס,ממש כמו שחקן קולנוע,כל השכונה היתה באה לראות אותו,היו לו הרבה מחזרות.הוא תמך מאד בבית,כשהשתחרר הכיר את מזל שמאד מצאה חן בעיניו.ילדה ראשונה נולדה בירושלים בבית אימה.נולדו להם חמישה ילדים ,בשלב מסוים הוא לא מצא עבודה והם עברו לנתניה.
אחי לא נתן לי חופש,הגביל אותי מאד,בלילה כשמזל ילדה היתה לי הזמנה למסיבה והלכתי.מזל גיסתי ילדה מהר ואחי שחזר הביתה לא מצא אותי בבית,ב 11 בלילה כשחזרתי הוא חיכה לי,החל לצעוק עלי ,רעדתי מפחד,קיבלתי סטירה מצלצלת לפני כולם ...
באותה מסיבה הכרתי בחור תל-אביבי הוא ליווה אותי מהמסיבה הביתה,למחרת הוא בא ושרק לי ואני מהפחד לא יצאתי והוא הלך,היה בחור יפה,מצא חן בעיני.
הורי היו שמרנים ולא נתנו לי את החופש,ובתור בחורה צעירה חשבתי לעצמי,כשיהיו לי ילדים,אתן להם את כל החופש.
במלחמת השחרור נפל אחי יהודה ז"ל,בגוש עציון.
יהודה לא היה חייל,הוא התנדב עם ניסים בן הדודה,הם התנדבו לקחת משאית עם ציוד לגוש עציון.
זה היה ביום שישי,אמא רדפה אחריו וביקשה שלא יסע,הוא ענה שתחמם מים והוא חוזר להתרחץ.הוא וניסים לא שבו,הוא היה בחזקת -נעדר-קיוינו מאד שיהיה בין השבויים או הפצועים,היינו הולכים כל יום לביה"ח ביקור חולים לחפש ברשימות .
יום בהיר אחד הודיעו לנו שהוא בין ההרוגים,היה מאד קשה בבית. יהודה היה ילד מוצלח שדאג מאד למשפחה, זכרונו לברכה.
אחותי שושנה ז"ל התחתנה עם מוריס,בחור ממצרים,היתה אהבה גדולה.
מוריס שירת בצבא הבריטי על הים,אחותי היתה כבר בהריון,כל הימים ישבה ובכתה מדאגה לבעלה.יום אחד הודיעו שהוא -נעדר-היתה איזו פעולה בים,הוא היה בתחתית האוניה ולא ידעו מה עלה בגורלו.
בינתיים שושנה ילדה בת ,קיוותה שהוא ימצא,ישבה וקראה את מכתביו ובכתה בלי הרף.אני הייתי בת  14 שלחו אותי לישון איתה ולא תמיד רציתי כי היה עצוב אצלה,לבסוף קיבלה את ההודעה על מותו,שושנה היתה אומללה,לעיתים טיפלתי בילדתה המקסימה.
כששושנה היתה רווקה,היא קיבלה חופש מהעבודה וקבעה עם חברה לנסוע לתל-אביב,לכמה ימים.היא הבטיחה לקחת גם אותי,הייתי מאושרת,כי עד אז לא ראיתי ים וכבר לא היתה לי סבלנות.
בינתיים אחותי ביקשה ממני שאלך להוציא לה את הנעליים מתיקון ואת החליפה מהחייט,עשיתי הכל באהבה.
יום הנסיעה הגיע,אחותי סידרה את המזוודה והתעלמה ממני,היא קנתה כובע קש רחב שוליים,ולי היא לא אומרת כלום,הבנתי את כוונתה והתחלתי לבכות,היא טענה שבלילה הן הולכות לבלות והן לא רוצות להשאיר אותי לבד,היא לקחה את המזוודה ואמרה שלום לאמא ובאה אלי,ברחתי ממנה,הן נסעו ואני בכיתי כל היום.אימי ניסתה להרגיע אותי ואמרה-לכשתגדלי תסעי גם את,אמרתי לאימי שאני מאד כועסת ,היא ניצלה אותי ואני עשיתי לה כל שביקשה ועוד סיפרתי לכל חברותי שאחותי לוקחת אותי לתל-אביב.....


 
אם יש לך חומר מתאים מפרי עטה אנא שלח על כך הודעה למנהל האתר.
 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©